| כלומר: קודם יטול את יד ימין, ואחר כך את שמאל, ושוב ימין ושמאל ועוד פעם ימין ושמאל | בחלק מהקהילות שנוהגות לומר ברכות התורה קודם קרבנות, אומרים מיד קרבנות, ויוצאים ידי לימוד , ו על ידי פרשת התמיד, איזהו מקומן וברייתא דרבי ישמעאל |
|---|---|
| אלא שבנוסחאות אלה לא אומרים "לעולם יהא אדם" עד אחרי הקרבנות | אלא שאם ניעור כל הלילה ולא נתחייב בהן, אינו מברך אלא אחר שיעלה עמוד השחר |
.
1| לדבריו ברכות ט, כג , ידיו של אדם עסקניות הן, ואי אפשר שלא יגע בבשר המטונף בלילה | |
|---|---|
| בשאר הדוגמאות אין עניין של חוסר הזדהות, אלא חוסר התאמה למצב בו המתפלל נתון הזכרת "היום יפנה" כשכבר לילה, או בקשה שהקב"ה יקבל את בכיותינו כשהאדם אינו בוכה | בין יתר הטענות הסתמך הרב עובדיה יוסף על דברי בנושא |
רוֹקַע הָאָרֶץ עַל הַמָּיִם: בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם.
10| ברכות השחר בסידור ב, בִּרְכוֹת הַשַּׁחַר הן הנאמרות לפני כדי לבטא על החיים המתחדשים מדי יום לאחר השינה | המשך הלבישה משמעה שהברכה של אתמול עדיין חלה, ולכן אין אפשרות לברך ברכה חדשה |
|---|---|
| המקורות הם: מגן אברהם, או"ח תרכג, א; אליהו רבה סי´ קלא וסי´ תקפא; ושולחן ערוך הרב או"ח, תרכג, ד | ואל ישלוט בנו יצר הרע והרחיקנו מאדם רע ומחבר רע, ודבקנו ביצר הטוב ובמעשים טובים וכוף את יצרנו להשתעבד לך ותננו היום ובכל יום לחן ולחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואינו, ותגמלנו חסדים טובים |
למשל, כשומעים קול תרנגול יש לברך "הנותן לשכוי בינה להבחין בין יום ובין לילה" או כשלובשים בגדים יש לברך "מלביש ערומים" וכך הלאה.
30