יעל כרמון. חנוך לוין

ב-1967 שלח לוין רדיו בשם "" לתחרות תסכיתים בקול ישראל, וזכה בפרס הראשון
עבודתו הבאה של לוין הייתה סאטירי בשם "" עוד לפני העלאתו, רצה התיאטרון למתן את החומר של המחזה, אך נתקל בסירובו של חנוך לוין

מחזהו הבא, "", היה הראשון אותו לוין גם ביים, והוא הוצג לראשונה בדצמבר 1972 בתיאטרון הקאמרי.

חנוך לוין
גם הביקורת השתלחה בהצגה: "מכלול דיאלוגים דפקטיביים ופזמונים המכוונים לזרות מלח על הפצעים הפתוחים" , "מן המחזבל משתמע כי כולנו רוצחים מתועבים, אזרחים במדינה מיליטריסטית שואפת דמים" ו"סצנה על עיתונאי, הבא לראיין אלמנה צעירה, שבעלה נפל בתעלה - ומתעלס עמה באהבים - יכול להמציא רק מוח שטני או חולה רוח
חנוך לוין
משלוש נשים אלו נולדו לו ארבעה בנים
חנוך לוין
אז כתב סיפורים קצרים שהושפעו מאוד מ למשל "ההזדמנות" הנפתח במילים "בוקר אחד גילית שאתה אבק
לוין ודרוקס אף יצרו סדרת עבודות משותפת בשם "" מחזה זה כלל סצנה בה איוב העירום, בגילומו של , משופד באחוריו על מוט על ידי חיילי הקיסר, ונמכר לקרקס על מנת שגסיסתו תמשוך קהל
בית ילדותו של חנוך לוין בתל אביב-יפו נולד ב למלכה וישראל לוין שעלו לארץ בשנת 1935 מ ב מחזהו הבא של לוין, "הזונה הגדולה מבבל" מ-1982, עורר התנגדות גם בקרב עמיתיו השחקנים בתיאטרון הקאמרי, ובראשם

במקביל לתערוכה פרסם דגון ספר תצלומים בנושא זה.

3
חנוך לוין
בשנים שלאחר , בה שירת ב ב, הוא המשיך במעורבותו הפוליטית, ולאחר אף נטל חלק בפגישות קבוצה טרוצקיסטית אם כי הוא תיאר את השתתפותו בפגישות אלה כבעלת אופי ""
חנוך לוין
בת זוגו בשנות חייו האחרונות הייתה , אותה פגש בשנת בזמן החזרות להצגה "הילד חולם"
חנוך לוין
הסערה הגדולה הבאה התחוללה בעקבות המחזה "" ב-1981
שחקני המחזה היו , ו כשלעיתים החליף אותו , ועל הלחנת המוזיקה הופקדו שוב אלכס כגן ובני נגרי אחרות בלתי נסבלת המתפרקת בחלק מהסיפורים עד כדי קומדיית נונסנס
הוא התפרסם מאוחר יותר בספר "אחרון" ממיטת חוליו ביים לוין את המחזה האחרון שכתב, "", אך לא זכה להשלים את בימויו בעצמו הבמאי השלים זאת

לוין פרסם שני ספרי "החולה הנצחי והאהובה" ו"איש עומד מאחורי אישה יושבת" , מערכונים "הג'יגולו מקונגו וטיפוסים אחרים'" וספר "חיי המתים".

27
חנוך לוין
את המדור הספרותי בעיתון זה, ערך חברו לספסל הלימודים
חנוך לוין
בעקבות הזמנתם של ו החל לפרסם ב- סיפורים, פואמות ושירים "עולם החנפנות" ב-, "גיבן מוצא זונה" ב-, "חיי המתים" ב-, ואחרים
חנוך לוין
עקב התגובות, מיתנה הבמאית עדנה שביט את ההצגה, הוציאה ממנה את אחד השירים שעוררו את הזעם הרב ביותר, "בלדה על כיבוש הכותל המערבי", וביקשה מהשחקנים להופיע באופן רך יותר