לכל פועל קיימת נטייה בזמן עבר, בזמן הווה, ובזמן עתיד וכן צורת התניה.
לפיכך הם נקראים: שמות פעולה | במרבית השפות השמיות, הבניינים הסבילים דומים יותר לבניין העברי נִפְעַל |
---|---|
בעבר היה נהוג לציין את צורת המקור בתור הצורה המילונית העיקרית של הפועל במילונים, למשל במילון עברי של תש"ח ובמילון אנגלי—עברי בעריכת יהודה אבן־שמואל קופמן תש"ך |
במשפטים כאלה משתמשים לעיתים ב כדי לקשר בין הנשוא לנושא.
12פועל שם פעולה שם פועל אָכַלְתִּי הִתְרַגַּזְתִּי מוֹבִילָה דִּבּוּר צְחוֹק לְהַצִּיג תרגיל 2: שם פעולה ושם הפועל — תרגול הוסיפו את שם הפעולה במשפטים הבאים: 1 |
ניתן לייחד מושא על ידי העברתו לקדמת המשפט.
23