חוק שיפוט בתי דין רבניים. קורס טוענים רבנים

והאמת היא שדבר זה אינו ברכה אלא קללה לעתים השיפוט של בית-הדין הרבני על מי שאינו יהודי הוא ייחודי שמשמעותו "כפייה" של דיני ישראל על מי שאינו יהודי לפי משפט המדינה ולעתים השיפוט הוא בהסכמה "אם כך", מקשה פרופ' שאווה, בצדק, "מדוע לא לאפשר לבית-הדין הרבני לדון בהסכמה בענייני התרת נישואין של בני-זוג — על פי סעיף 9 לחוק שיפוט בתי-דין רבניים — כשרק אחד מבני-הזוג הוא יהודי ואילו השני הוא לא יהודי או ספק יהודי, אם הצדדים רוצים בכך? לעומת זאת, על-פי תזכיר החוק הנוכחי תהיה לבית-המשפט לענייני משפחה סמכות לדון בענייני התרת נישואין כאמור בסעיפים 3 ג ו3- ו לתזכיר החוק ; ואילו לבית-הדין הדתי תהיה סמכות לדון אך "בביצוע הגירושין" כאמור בסעיף 3 ה לתזכיר החוק
חוק התרת נישואין דורש השתתפותו הפעילה של היועץ המשפטי לממשלה בכל השלבים, החל מרגע הגשת הבקשה להתרת נישואין ועד להפנייתם לערכאה השיפוטית המתאימה על-ידי נשיא בית-המשפט העליון, לאחר ששמע עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה בנידון בני-הזוג נולדו בניו-יורק והם אזרחי ארצות-הברית, אך נחשבים לפי החוק הישראלי לאזרחי ישראל למרות שאין להם כל זיקה לישראל באשר נולדו להורים שהם אזרחי ישראל

סעד א' שבו מבוקש לבטל את פסק הדין לגירושין אינו רלוונטי עוד משנתן האיש גט פיטורין כדת וכדין.

28
The Center for Educational Technology
ומתי ניתן לראות בענין ענין חדש שאין לו קשר והמשך לענין שנידון בביה"ד הרבני? הן בעיות מדומות אשר אינן קיימות במציאות המשפטית
בתי הדין הרבניים
במקרים אלה, המכונים "כריכה", גם נושאים כמו אפוטרופסות על ילדים, ירושות, צוואות וכדומה נחשבים חלק מתיק הגירושין, ולכן הם בסמכות בית הדין הרבני
חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין),
ההצעה לבטל את סעיף 9 לחוק שיפוט בתי-דין רבניים בכל הנוגע לענייני התרת נישואין היא תמוהה בלשון המעטה
י הערות על הנוסח והצורה בה הוגש תזכיר החוק ומן התוכן של תזכיר החוק אל הצורה שלו בית-המשפט העליון החליט, ב-13 באוגוסט 1998, לדחות את הדיון בעתירה לתשעה חודשים, והוא רשם לפניו הודעת ב"כ היועץ המשפטי לממשלה, כי "תוצא הנחייה מאת הנהלת בתי-הדין הרבניים לבתי-הדין, לפיה לא ידון בית-דין רבני בתיקים מתוך התיקים נשוא העתירה עד להכרעה בעתירה שלפנינו"
סעיף 4 לחוק שיפוט בתי דין רבנייםהכלל הוא, שעפ"י סעיף 4 לחוק שיפוט בתי-דין רבניים נישואין וגירושין , תשי"ג- 1953, נתונה בידי האשה הברירה לבחור את הערכאה השיפוטית שבפניה תביא את תביעתה למזונות ג אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכותו של בית הדין הרבני לפי סעיף לא ל, ומהוראות סעיף 2

מנימוקים אלה ובנסיבות המסוימות של התיק שלפנינו בית הדין רואה לנכון לקבל את ערעור הבעל לשעבר במקרה זה, ומורה לבית הדין האזורי לסגור את תיק המזונות ובזה יתבטל פסק דינו של בית הדין למזונות מיום הגשת התביעה ועד הגירושין.

18
חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין),
בנוסף, ביום ב' בכסלו תשע"ח 20
קורס טוענים רבנים
ומה ספק קיים כאן, המחייב שמירת דינים? עד כאן עיקרי תזכיר החוק ומכאן להערותינו עליו: תחילה הערות כלליות ופירוט הפגמים בתזכיר החוק ואחר-כך פירוט של ארבע הערות ספציפיות
כריכה בתביעת גירושין שלפי סעיף 4א לחוק שיפוט בתי דין רבניים,
תזכיר החוק כלל וכלל אינו עוסק בהכרה בפסקי-דין זרים לגירושין
תודתי מקרב לב לפרופ' מנשה שאווה על עזרתו הרבה, הערותיו המועילות ועל שהעמיד בפני חומר עדכני לרבות התכתבויות בינו לבין משרד המשפטים בנושא זה והרי מדובר בנושא חשוב מאוד בתחום דיני המשפחה, שיש בו כדי לקבוע גורלם של רבבות זוגות בארץ
תקנות שענינן מתן צווי הגבלה נגד אסירים ועצורים יותקנו בהתייעצות גם עם השר לביטחון הפנים על חשיבות סמכותו של נשיא בית-המשפט העליון על-פי חוק התרת נישואין עמד פרופ' מ' שאווה בכותבו: "מבין הסמכויות הרבות והחשובות מאוד שיש לנשיא בית-המשפט העליון אינני מכיר סמכות העולה בחשיבותה על זו שמוענקת לו בסימן 55 רישא לדבר המלך ובסעיף 1 א לחוק התרת נישואין לקביעת הערכאה השיפוטית המתאימה, שתהא מוסמכת לדון בענייני המעמד האישי של בני-זוג מעורבים — בייחוד כאשר אחד מבני-הזוג יהודי והשני לא יהודי — בית-המשפט לענייני משפחה או בית-הדין הרבני

עיקר תכליתה של הוראת סעיף 4 האמורה לשמש מקור סמכות לבית הדין לדון בתביעת מזונות של אישה במסגרת הנישואין ולהסדיר בכך את שאלת סמכותו של בית הדין הדתי באשר לערכאה האזרחית, המוסמכת אף היא לדון במזונות בני זוג מכוח הדין האזרחי.

7
קורס טוענים רבנים
אולם לכך כבר נמצאו מספר פתרונות וניתן אף להציע פתרון נוסף שהועלה על-ידי פרופ' שאווה בהרצאותיו: 1 בשנת 1995 תוקן סעיף 1 לחוק התרת נישואין ביחס לסמכות נשיא בית-המשפט העליון על-פי חוק התרת נישואין, כאשר הנשיא הוסמך להעביר סמכותו על-פי חוק זה "לשופט אחר של בית-המשפט העליון שקבע הנשיא "
The Center for Educational Technology
למרות סעיף זה נקבע בפסיקה כי גם נישואין אזרחיים נתונים לשיפוטם של בתי הדין הרבניים, שהם הרשות המוסמכת להכריז על גירושין מנישואין כאלו
חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין)
הרחבת הסמכות הייחודית של בית-הדין הרבני לדון בענייני התרת נישואין של בני-זוג יהודים עלולה לפגוע קשות במעמדה האישי ובזכויותיה של האשה שנישאה בנישואין אזרחיים בחו"ל, בנסיבות שללא הרחבת השיפוט של בית-הדין הרבני לא היתה לבית-הדין סמכות ייחודית לדון בענייני התרת נישואין